אפשרות הזרימה

כתבה – כוכבה שניידר 29 באוגוסט 2005

עבור הטור הרוחני במוסף "ידיעות אחרונות" מיאמי

מספרים על שבט שחי בדרום אמריקה בתוך מימי נהרות בהם הזרימה היא מהירה ועצמתה רבה, בשל תנאי הסביבה הקשים למדו אנשי השבט להיאחז בשברי עצים ובענפים אשר נמצאו בגדות הנהר ומכיוון שלא ידעו אחרת פתחו ביניהם תכסיסים שונים להישרדות, הם הצליחו לכלכל עצמם בדגים וחיות מים שהזדמנו בדרכם , הם הצליחו לתקשר האחד עם השני תוך אחיזה בלתי פוסקת ,הם מצאו דרך לנוח בכך שקבעו תור לאחיזה מתוחכמת יותר וכד'

הפחד הגדול ביותר שלהם היה כמובן הפחד משחרור, הפחד מלהרפות ,הפחד מהבלתי נודע …בשל כך היו כולם ברוב הזמן מאד לחוצים , עצבניים ומפוחדים:

"מה יקרה אם מישהו יתעייף וישחרר במעט ???"

יום אחד קרה הנורא מכל, אחד מאנשי השבט התעייף ,שחרר את אחיזתו ונסחף עם הזרם .בעתה אחזה בכולם , כל חייהם הם נלחמו באיתני הטבע שדבר כזה לא יקרה ,כל חייהם דאגו ולמדו דבר אחד חשוב : ל ה י א ח ז כ ד י ל ש ר ו ד והנה אחד מאנשיהם הרפה ונסחף .איש השבט שנסחף היה מאד מבוהל הנהר סחף אותו במהירות עצומה והוא לא יכול היה להגיע לגדה כדי להיאחז . דקות רבות עברו בחרדה גדולה ,אך פתאום משהו מאד משונה קרה, המים נהיו רגועים לחלוטין ואיש השבט מצא עצמו בתוך מאגר מים ויכול היה אפילו לעמוד ולשחות ,ללא צורך להיאחז בדבר . הוא שהה מספר שעות נהנה מהסיטואציה החדשה שזומנה לחייו, מסביבו היה אוכל למכביר ,הוא לא היה צריך להיעזר כדי לנוח או כדי לעשות כל פעולה אחרת הוא לא האמין שאפשר גם אחרת. האינטואיציה הראשונה הייתה לחזור אל משפחתו וחבריו כדי לשכנע אותם להרפות !

וכאן אסיים את הסיפור

האם אתם חושבים שכולם ישתכנעו ?

מה הוא צריך לעשות כדי להראות להם דרך אחרת ?

איך האחרים יסתכלו עליו ?

בכוח כל אחד מאיתנו לבצע שינויים ובכך יש ביכולתנו לברוא בכל זמן שנרצה את מציאות החיים שלנו. על אף שאמירה זו נראית ברורה מאליה ,לרובנו אין היא ברת ביצוע בשל מספר סיבות:
1. אנו נמצאים בתוך מסגרות ומושפעים מאד ממה שקורה מסביב, ממערכות יחסים- בבית, בעבודה, בחברה. מהדרך בה אחרים מסתכלים עלינו, מנורמות וחוקים שקבענו לעצמנו או אחרים קבעו עבורנו וכד'
2. אנו מוטים לכיוון מסוים, אותו באנו לחוות בחיים אלו, : כיווני מחשבה , דפוסים ,תפישות והתמקצעות מלווים אותנו בכל עשייה ומונעים מאיתנו את יכולת הזרימה הכוללת ואת אותם האפשרויות הנוספות הטמונות עבורנו.

מכיוון שחיינו בנויים מכך שאנו יוצרים את המצבים שלנו ואחר כך חיים את אותם מצבים שיצרנו ,אין ביכולתנו לבדוק את המצב כאשר אנחנו נמצאים בתוך המצב . יציאה ממצב, נותנת לנו הבנות נכונות יותר על מה אנחנו יכולים לעשות אחרת הסתכלות במבט על אובייקטיבית מאפשרת לנו את אותה ראיית על של עצמנו כדי שנוכל לזמן את ההחלטות הנכונות לנו. בדקו לעצמכם

מה אתם עושים בחייכם שמייצג את רעיון ההיאחזות? על מה אתם מוותרים ועל מה אינכם מוכנים לוותר ? מה מקור הפחדים שעוצרים אתכם מלזרום ולראות אפשרויות נוספות ? איפה בתוככם נמצא החופש האמיתי ? ומה יקרה אם תוותרו על האחיזה?