4+2 הכוונות של מעגל ההקשבה

הכוונות נועדו ליצר את המסגרת אשר בתוכה מתנהל המעגל. הכוונות נקראות כך, כיוון שכוונה מגיעה מהלב ומרצון פנימי ליישום והפנמה של דרך חיים. השאיפה היא לתרגל את הכוונות בכל עת וזמן ומול כל אדם.

1. לדבר מהלב – לשחרר את הראש ואת הצורך להראות ולהוכיח ידע אינטלקטואלי ומושכל. במקום זה לספר סיפור מהלב, שחי ועולה בזמן נוכחי, כנה, אמיתי ופשוט בגוף ראשון ומתוך חוויות החיים. רמת החשיפה היא לפי בחירת המספר, תחושותיו ופתיחותו. חשוב לדבר את הסיפור ולא על הסיפור, לא להביא ידע, דעות, ולא לדבר ברבים- כולם אומרים… חושבים… ידוע ש… חשוב להימנע מלדבר בלשון רבים (כולנו חושבים מבינים ויודעים ש…)

סיפור המסופר מהלב מגיע אל לב.

2. להקשיב מהלב– הקשבה מהלב היא הקשבה עמוקה לאדם המספר ללא שיפוטיות, בקורת, תגובתיות ושאילת שאלות . היא מביאה להבנה, הכרה וקרבה לאחר. האימון הוא להיות ב"כאן ועכשיו" , כעין אוזן ענקית באזור הלב הנפתחת לאחר. תרגול ההקשבה נעשה מתוך קבלת האחר על כל המכלול שהוא מביא.

3. דיבור בהתאמה– מתרגל דיבור "רזה", מדויק, תמציתי, ממוקד ותכליתי. הוא מתרגל את המדבר להביא את עיקר הסיפור ללא הטפל וללא חזרות מיותרות. הדיבור מותאם לזמן, לכמות האנשים, לסוג האנשים , גיל, מגדר. חשוב להיות ערני לשדה כדי לא לעייף את השומעים ולא לאבד את הקשב שלהם.

4. דיבור ספונטאני\אותנטי– מלמד להיות בהקשבה מהלב ב"כאן ועכשיו" ולא להיות עסוק בתכנון הדברים שיאמרו בזמן שהאחר מספר את הסיפור שלו. דבור כזה מאמן לשחרר תכנון מראש ולהביא את הסיפור שירצה לעלות ברגע הנכון. הסיפור צריך לשרת את המעגל.
*חשוב לתת זמן לסיפור לעלות גם אם יש זמן שתיקה, הסיפור שעולה עשוי להפתיע אף את המספר עצמו.

5. לא חובה לדבר– המעגל מקבל כל אחד כמו שהוא ולכן זו בחירה לגיטימית לא לדבר.

6. מה שנאמר במעגל נשאר במעגל– הבטחה הדדית לסודיות ודיסקרטיות, כתמיכה באמון בקבוצה. הלמידה מופנית פנימה ולא החוצה.

*להרחבה ראה ספרו של ג'ק צימרמן – "דרך מעגל ההקשבה" עמודים 32-39

נכתב ע”י שרון אדם וכוכבה שניידר